יונגיו נ' עמלים - משאבי אנוש בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה, שהוגשה ביום 2.1.11, הנושאת כותרת "בקשה דחופה מאד להורות שלא לגרש את התובע מן הארץ".

2.במבוא לבקשה נאמר: "בית המשפט מתבקש בזאת לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בחוק, ולהורות למשרד הפנים ו/או לרשויות האכיפה, שלא לגרש את התובע מן הארץ".

3.ברם, לא הוסבר בגוף הבקשה, מהו מקור הסמכות, וכיצד ניתן לעשות זאת במסגרת הליך אזרחי, כאשר משרד הפנים אינו צד להליך, והצדדים להליך הם התובע והנתבעים, בלבד.

4.העילה לבקשה נעוצה בכך שהתובע, עובד זר מסין, חושש כי יגורש מן הארץ, והדבר יקשה עליו להוכיח את תביעתו. אין מדובר רק בתביעה שבפניי, שכן מדובר בחשש הקשור גם בתביעתו של התובע למוסד לביטוח לאומי.

5.וכך נאמר בסעיף 15 לבקשה: "גירושו מהארץ בטרם מיצה התובע את זכויותיו עד תום יסתום את הגולל על תביעתו, שכן התובע טרם נבדק על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעות וכן טרם אושרה בקשת ההיוון אשר הוגשה לביטוח הלאומי"

6.אולם, אין בבקשה כל התייחסות לשאלה מתי עליו להיבדק אצל המומחה מטעם הנתבעים (החשש המוזכר בסעיף 15 לבקשה, כפי שצוטט לעיל), מתי עליו להעיד בתיק העיקרי, והאם בכלל הוגשה בקשה ל"עדות מוקדמת" של המבקש/התובע, בתיק העיקרי (לפחות על-פי החומר שבפניי אין בתיק העיקרי אפילו כתב הגנה ולא מצאתי בקשה נפרדת של התובע למתן עדות מוקדמת).

7.על כל פנים, במסגרת התיק האזרחי, שבו הנתבעים הם חברת כוח אדם, חברת הביטוח והמעביד, כאשר משרד הפנים אינו צד למשפט, לא ניתן להוציא צו האוסר לגרש את התובע מן הארץ. מדובר בכלל כה בסיסי לפיו לא ניתן בהליך בין א' לב' לחייב את ג'.

8.אין דרכו של בית המשפט ליתן עצות לצד או לעורך דינו, וחזקה עליהם (או למצער על עורך הדין) כי יודע הוא מיהו בית המשפט המוסמך, ובאיזה שלב ניתן לפנות אליו לקבלת הצו המבוקש, מבלי שיהיה בדבריי אלה כל רמז לכך שלבקשה יש בסיס חוקי וכי יש סיכוי או אין סיכוי כי תתקבל.

9.לפיכך, הבקשה נדחית על הסף, מהטעמים דלעיל, ללא צורך בתשובת הנתבעים.

10.בנסיבות המקרה אין צו להוצאות.

10.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"א, 04 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: